זריקות ההרזיה: "היד קלה על הדק המרשם"

את זריקות ההרזיה אפשר למצוא היום כמעט בכל בית בישראל גם בקרב אנשים שלא באמת צריכים אותן, למרות שהן ניתנות אך ורק במרשם רופא. אבל האם באמת מדובר בקסם או שיש מידע שהרופאים לא מספרים למטופלים?

אבי יופה

אתם ודאי שומעים יותר ויותר בסביבה הקרובה אליכם על החבר ההוא שהתחיל להשתמש בזריקות להרזיה למרות שהוא לא באמת צריך אותן, או על השכנה מלמעלה שפתאום ירדה כמה ק"ג כי השאילה את התרופה של אח שלה.

זריקות ההרזיה הלכו ותפסו תאוצה ברחבי העולם בשנים האחרונות, וגם כאן בישראל, כשהייעוד הראשוני שלהן היה בכלל לטיפול בחולי סוכרת. "כך הצלחנו לטפל בשתי ציפורים במכה אחת", מסבירה בלה וולושין, מומחית קלינית לסוכרת ומרצה במכללה האקדמית רמת גן, "המטרה הראשונית היתה לאזן את רמות הסוכר בדם, ועל הדרך ראינו שהזריקות מובילות גם לירידה במשקל וזה מאוד הועיל כי ידוע שלמעלה מ-90 אחוזים מהמטופלים עם סוכרת מסוג 2 מגיעים מרקע של השמנה".

בנקודה הזו הבינו חברות התרופות את הפוטנציאל הטמון בתרופות האלו, והתחילו להעמיק את המחקר בנושא. במהלך הדרך הוחלט על העצמת המולקולה כך שהיא תוביל לירידה משמעותית יותר במשקל, מה שהוביל להיווצרותם של קווי טיפול שהפכו את הזריקות לייעודיות להרזיה.

"ובאמת ראו תוצאות מרחיקות לכת", מודה וולושין, "ראינו תוצאות שלא נראו עד היום, והתעשייה הלכה והתרחבה. הגענו למצב של תרופות מהדור החדש, כמו וויגובי, שהיא הדור המתקדם של האוזמפיק עם מינון כפול ותוצאות גבוהות יותר. מחקרים מצאו כי הוויגובי מצליחה להוריד בממוצע 13 אחוזים ממשקל הגוף בפרק זמן של חודש עד חודשיים. אבל חשוב להבין שזה הפוטנציאל ולא כולם יגיעו לירידה בסדר הגודל הזה. בינואר האחרון הושקה בישראל התרופה החדשה ביותר, מונג'רו, שהיא כבר מבטיחה הורדה של 23 אחוזים במשקל".

מה הזריקות האלה בכלל עושות?

"הזריקות מהוות תחליף להורמון שקיים אצלנו בגוף שנקרא GLP1. הן מסייעות בהפרשת האינסולין כדי להוריד את רמות הסוכר בדם, גורמות לתחושת שובע ונותנת למוח התראה לא לאכול עוד. התרופות גם מסייעות בהאטת התרוקנות הקיבה, וכך הן שומרות על תחושת השובע לאורך זמן. עוד נמצא שהתרופות מרחיבות את כלי הדם, משפרות את זרימת הדם ועובדות על מרכז הזיכרון שלנו במוח. התרופות גם משנות את הפיזור של השומן בגוף, מורידות את השומן הבטני ומשנות את המיקום שלו לשומן תת עורי".

חשוב להדגיש שבדומה לכל תרופה גם לזריקות ההרזיה, שניתנות במרשם אחת לשבוע למשך חודש בהתאם למינון שנקבע, ישנן תופעות לוואי שלא מדובר בהן מספיק. "נמצאו עדויות במחקרים על אבנים בכיס המרה או על החמרה של דלקת בכיס המרה לסובלים מכך", מזהירה וולושין, "הזריקות עלולות לגרום לדלקת בלבלב או ליצור תגובות אלרגיות קשות. מי שחש בכאבים בבטן תחת השימוש בתרופות חייב לגשת מיד לרופא. תופעות שכיחות יותר אבל לא מסכנות חיים הן שלשולים, בחילות והקאות, שחולפות עם הזמן ככל שהגוף מתרגל לתרופה. בכל מקרה חשוב לעשות הכל תחת השגחה של איש מקצוע".

מה עוד הרופאים לא מספרים מספיק למטופלים על התרופות, גם לאלה שלא באמת צריכים לקחת אותן?

"אנשים לא מקבלים את ההסבר לכך שהטיפול הוא סוג של חתונה קתולית. ברגע שאתה סובל מהשמנה ואתה נדרש לפי כל המדדים לטיפול והוא עוזר לך, אתה תצטרך אותו לכל החיים. אי אפשר לרדת ממנו, כי מחקרים הראו שבהפסקת טיפול עלולים לחזור למשקל שהיינו בו לפני כן ולפעמים אף להכפיל אותו. אנשים חושבים שזה זבנג וגמרנו, שאפשר לרדת במשקל, להשיג יעד ולהפסיק והמצב יישמר. הוא לא יישמר. הגוף מתמכר לטיפול שהוא כרוני כמו שאי אפשר להפסיק טיפול ללחץ דם, כי לחץ הדם יעלה".

והמחקרים בכלל לא בדקו אנשים עם משקל עודף נמוך, אלא רק עם השמנה קיצונית או BMI גבוה?

"אנשים חייבים להבין שהם לא יכולים להפסיק להזריק, כי הם עלולים להכפיל את משקלם. מי שהצליח להגיע לתוצאות המרשימות ביותר וגם לשמור על המשקל לאורך זמן, היו אלה שהקפידו על שינוי באורח חיים הכולל פעילות גופנית סדירה ואכילה נכונה. אנשים מתמכרים לירידה ולא מבינים שעל כל אחד התרופה עובדת בצורה שונה. זה שהתרופה מבטיחה יעד מסוים, זה לא אומר שכולם יגיעו אליו. היד קלה על ההדק במרשמים, אבל רופאים לא מסבירים את ההנחיות ואיך להתנהל נכון תחת הטיפול הזה. לכן רואים הרבה שנושרים, ולא רק בגלל הפן הכלכלי של העניין".