אחת, שתיים.. לנשום!
מיינדפולנס לילדים בתקופת המלחמה

בחודשים האחרונים, מאז פרוץ המלחמה, כולנו נמצאים בתהליך מתמשך של הסתגלות. הסתגלות לליווי צמוד של תחושות מציפות כמו מתח ומצוקה. בעולם המבוגרים אנחנו יכולים להתמודד עם המתח והמצוקה באמצעות שיח עם הקרובים והרחוקים לנו, דרך הצעה וקבלה של אמפתיה ותמיכה, מספרים על פחדים וחלומות אימה וזועקים (כל אחד בעוצמתו ובדרכו) לתקווה ואופטימיות. השיח מחזק, מאחה ומקדם.

בעולם הילדים, הם ממשיכים בעיקר לשחק. הרבה ילדים מפגינים שגרה של התפעלות וסקרנות (שרק יירבו) בעוצמות שמתחדשות מדי כמה דקות ממשחקים מוכרים וחדשים, משותפים ו"רק שלהם", פעילויות מקוריות וגירויים צבעוניים.

מה שהם יודעים או שמעו על המלחמה (ומה שמטריד שבלי קשר למלחמה), בא לידי ביטוי באופן סמלי – דרך המשחק שלהם, ובאופן רגשי – התפרצויות עוצמתיות, התכנסות וחרדה מחמירה. ההתמודדות של הילדים יותר מורכבת וארוכה לעומת מבוגרים כי היא לא מדוברת ומעובדת באופן שיכול לחזק ולהקל. הביטחון האישי שלהם מתחיל בידיעה שהם חיים במרחב מוגן, בטוח ויציב. ידיעה שהפכה מצולקת אצל רובם.

אני רוצה להמליץ על ספר ילדים מרשים ומצוין שכולל הדרכה מילולית נגישה לשפת המיינדפולנס ('קשיבות מודעת') ויכול לחזק אצל הילדים שלכם את המרחב להתפתחות של חוסן, תחושת שליטה ויציבות רגשית.

במרכז הספר "ממש עכשיו" (נכתב ע"י שחף ארז - פסיכולוג קליני, מדריך מיינדפולנס מוסמך, כותב ומשורר), ישנו מסע של דמות ילדית, מסע חיפוש אחר מקור בטוח לרגיעה והקלה. הדמות עוברת בין סערה ליציבות, בין הצפה לאיזון, בין פחד לאומץ. הדמות מתארת בועה שמלווה אותה במסע -"תמיד אוכל לחזור אליה, כדי להירגע ולחוש ביטחון", זו בועת הנשימה שלה שמלווה אותה באתגרים וגם בנחת. הנשימה שמלווה את הדמות הילדית היא תזכורת ציורית מוצלחת לכך שהמנגנון החשוב והיעיל ביותר להרגעה עצמית נמצא אצל כל אחד ואחת. וכמו הרבה פעמים עם ילדים, צריך להזכיר ולתרגל את הידיעה הזו כמה וכמה פעמים, כדי שזו תוטמע ותהפוך לדרך התמודדות אוטומטית. הספר כולל הסבר רחב על 'מיינדפולנס' ככלי טיפולי חיוני ומוכח בטווח גילאים רחב.

למה ואיך?

אתחיל מהלמה? - הנשימה היא פעולה אוטומטית עבור כולנו. אנחנו נושמים תוך כדי שאנחנו אוכלים, ישנים ומדברים אך בדרך כלל מבלי להביא את תשומת הלב אל הפעולה עצמה. דרך הכנסת מודעות לפעולת הנשימה האוטומטית, ניתן להחזיר אלינו את תחושת השליטה ולעורר חוויה ואיכות של רגיעה. אמשיך באיך לתרגל וליצור נשימה מודעת? –

נשימות עמוקות שמחולקות לפעולת השאיפה ולפעולת הנשיפה, כשכל פעולה אורכת טווח שניות רצופות, טווח שידוע לילד. לאורך התרגול נרגיש את הרגיעה הפיזית ואז, יותר סביר שהילד ישתפו פעולה בשיח מילולי על הפחדים והמחשבות שמטרידות אותו. בנוסף, הילד יהיה בטוח ופנוי למצוא, יחד אתכם, את המחזק הנכון והברור לו.

תרגול ראשוני לדוג' – נבצע בתשומת לב חמש חזרות של פעולת הנשימה: להכניס אוויר ולהוציא אוויר, כשכל פעולה נמשכת כחמש שניות. לאחר סבב נשימות כזה נבדוק עם הילד למה הוא שם לב. האם קיימת תחושת רגיעה פיזית? אם הילד מספר על שינוי מסוים ותחושת הקלה, זה הזמן לנסות ולהרחיב ביחד את השיח לגבי התחושות שלו וכאמור, מה יכול להקל ולחזק את תחושת הכוח והיציבות שלכם.

ככל שמתרגלים יותר (עדיף ביחד עם הילדים) אפשר להעלות במשך הזמן של כל סבב נשימות ובהמשך, אפשר להזכיר לילדים את הנשימה המודעת במצבי מתח חוזרים, בתקווה ובמטרה שיסגלו לעצמם את היכולת לתרגל ולהביא רגיעה באופן עצמאי.

תרגול משותף עם הילדים יועיל גם כדי לבסס התמודדות משותפת, הקשבה מעמיקה יותר לצרכי הילד הפרטי שלכם וחיזוק הקרבה, הקשר והמרחב הבטוח שכל ילד צריך לדעת שקיים עבורו.

איתי סבח, מטפל באמצעות אומנויות ומוסמך להדרכת הורים

לרכישת הספר לחצו>>

לאתר המטפל לחצו>>