אני חושש משמע אני מנשנש

ככל הנראה לא נמצא אדם אחד שבמציאות הביטחונית של התקופה לא מוצא את עצמו פותח את דלת המקרר שוב ושוב בחיפוש אחר אוכל מנחם. המומחים מגדירים את הפעולה הזו כ"אכילה רגשית" וחשוב להבין שלא מדובר בגזרה הרת גורל

אבי יופה

התקופה המתוחה שבה אנחנו חיים, שהפכה עבור רבים למציאות יומיומית שבמסגרתה אנחנו סגורים שעות ארוכות בתוך הבתים, מייצרת לרוב מקור נחמה אחד והוא האוכל.

בימים אלה אפשר לראות יותר ויותר אנשים שפועלים מתוך מה שהספרות המקצועית מכנה "אכילה רגשית". "אכילה רגשית עונה על צורך של רגש כמו נחמה, תעסוקה והסחת דעת ללא קשר לתחושת רעב", מסבירה הדיאטנית הקלינית אורית אליתים, "בימים מתוחים אלו אנשים אוכלים רגשית כדי להתמודד עם מגוון אתגרים רגשיים ופסיכולוגיים כמו פחד, אבל, כעס ותחושת חוסר אונים".

לרוב מדובר במזון מנחם עשיר בסוכר, בשומן ובפחמימות שלא עונה על צרכים תזונתיים נדרשים ואנחנו גם לא באמת נהנים לאכול אותו. אז למה אנחנו אוכלים אכילה רגשית? אורית אליתים מפרטת: "סטרס מפעיל שורה של שינויים פיזיולוגים וביוכימיים שהמרכזי שבהם הוא הפרשת הורמוני האדרנלין והקורטיזול מבלוטת יותרת הכליה. רמות גבוהות של קורטיזול מעלות את רמות הסוכר בדם, שבתורן גורמות לשחרור מהיר של הורמון האינסולין ולתאבון מוגבר, ולכמיהה לסוכרים, פחמימות וקפאין. אלה ממריצים את מערכת העצבים ומספקים אנרגיה מהירה וזמינה לגוף. התסכול הוא בכך שרובנו מרגישים שאין לנו שליטה על דפוס אכילה שכזה, ומדובר בגזרה הרת גורל שעלינו להשלים איתה".

וזה באמת המצב?

"ממחקרים בנושא ומעבודה שלי מול מטופלים אני יכולה לומר שהתשובה אינה חד משמעית. בראש ובראשונה חשוב שנהיה מודעים ונזהה מתי אנחנו אוכלים בצורה כזו. שאלה מאוד פשוטה שניתן לשאול היא האם אנחנו רעבים? אם התשובה היא כן אז כדאי להכין ארוחה שתשביע אותנו ולא לפנות לחטיפים או למתוקים, שרק יגבירו את מסלול הפרשת האינסולין המוגבר שיעצים לנו את הצורך לאכול.

"אם התשובה היא 'לא. אנחנו לא רעבים', אני ממליצה להמשיך ולשאול מה כן אנחנו חשים? פחד, תסכול, חוסר אונים, ריקנות ועוד. מתוך הבנת הרגש שעולה יאפשר למצוא פתרון בצורת פעולה שמתאימה לאותו הרגש. ככל שנתמקד בזיהוי מקדים של התופעה נוכל לתרגל מענה אחר לרגש מלבד אכילה".

חשוב להבין שגם אם המודעות קיימת ואנחנו יודעים מה הדבר הנכון שעלינו לעשות, לא תמיד נוכל לפעול בכיוון הזה ולהימנע מאותה אכילה רגשית. ובכל זאת, כל שינוי גדול מתחיל בהצלחות קטנות.

"באופן הדרגתי, כאשר המוח מתרגל לצורת חשיבה חיובית שכזו, הבחירות הנכונות לכם בהמשך יהיו טבעיות הרבה יותר", מסכמת אליתים, "ידע הוא כוח ולכן חשוב לדעת שאכילה רגשית מספקת הקלה זמנית בלבד בכאב או במתח נפשי. לרוב אנחנו לא שלמים עם אכילה שכזו ומיד לאחריה או במהלכה מרגישים אשמה וייסורי מצפון, לצד תחושה של כישלון. כל אלו מקבעים את דפוס המחשבה שלנו שנגזר גורלנו לאכול אכילה רגשית וסיכוי גדול שנמשיך לאכול כך. לכן חשוב להיות בחמלה כלפי עצמנו כאשר לא הצלחנו, באותה מידה שחשוב להעצים את ההצלחות הקטנות.

"עצה יעילה שאפשר באמצעותה להצליח בעבודה המנטאלית היא לשמור על שגרת אכילה מסודרת ככל הניתן ולשלב בארוחות ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים. דגש על ארוחות מזינות עשירות בסיבים שתורמים לתחושת השובע ויקלו עלינו בבחירת מזון נכונה ברגע האמת. בנוסף פחמימות מורכבות משפיעות באופן מתון על רמות הסוכר, וכך גם הורמון האינסולין התורם לתחושת רעב מוגברת מופרש באופן מתון יותר".

להטבות LIVING מחבקת אתכם >>