כל אמא שזה עתה ילדה ובחרה בהנקה חווה התרגשות והנאה לצד אתגרים פיזיים ונפשיים. לכבוד שבוע ההנקה הבינלאומי שמצוין מדי שבוע בין ה-1 ל-7.8 ברחבי העולם שלוש נשות מקצוע ממחוז מרכז בקופת חולים מאוחדת, מספקות את הזווית שלהן על התהליך הרגשי הזה והגורמים המשפיעים עליו.

"על פי נתוני משרד הבריאות כ-80 אחוזים מהנשים בישראל מניקות מיד לאחר הלידה", מגלה חלי נוה, יועצת הנקה ורכזת בריאות הציבור, "50 אחוזים מניקות הנקה מלאה עד גיל חודש. בין גיל חודש לחצי שנה אחוז המניקות יורד משמעותית כך שכ-20 אחוזים מניקות הנקה מלאה ו-30 אחוזים מניקות הנקה חלקית".

"עידוד הנקה והפצת ידע מקצועי בנושא הנקה נעוצים במטרות כלל ארגוני הבריאות בעולם ובישראל. חשיבות ההנקה ויתרונותיה לאם, לתינוק ולמשפחה כולה מתחילים עם ביסוס ההנקה ברגע הלידה, בימים הראשונים וממשיכים שנים לאחר סיום ההנקה", מוסיפה דגנית בן מרגי, מנהלת סיעוד ממחוז מרכז מאוחדת, "המלצת משרד הבריאות הינה הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה ולאחר מכן המשך הנקה בשילוב תזונה משלימה".

"כאשר אם חפצה להניק את תינוקה אך מתעוררים קשיים בהנקה הדבר עלול לעורר בה מנעד רגשות כגון כעס, אכזבה, אשמה ותחושת כישלון", אומרת משכית טובי, אחות ורכזת ברה"ן, "לעיתים ניתקל במשפטים אשר מבטאים תחושות אלו. לדוגמא 'אני שונאת את עצמי וחושבת שאני אימא לא טובה', או 'אין משהו שמישהו יכול להגיד שישנה את העובדה שנכשלתי'".

"חלק מהסובבים את האם המניקה נוטים לעיתים לא לעודד הנקה וזאת על מנת למנוע מהאישה את תחושת האכזבה. המחשבה היא שאם לא נדבר על זה אז לא נעלה את הציפיות מראש ותחושת הכישלון תקטן", מסבירה נוה, "אבל מחקרים מראים שהגורם העיקרי שמעלה את המוטיבציה של אישה להניק אינו דווקא השפעת הסביבה או היתרונות הבריאותיים, אלא הרצון הפיזיולוגי והאינסטינקט האימהי הבסיסי לחיבור עם התינוק".

יש דרך נכונה להתכונן לתהליך ההנקה?

"לקראת הלידה וההנקה חשוב שהיולדת תיצמד לכל גורם שיוביל אותה לחשיבה אופטימית וריאלית לגבי תהליך ההנקה. זה אפשרי, טבעי ונהדר גם אם טמונים בתהליך אתגר וקשיים. אישה שחווה קשיים בהנקה יכולה לקבל את הייעוץ המקצועי הנדרש על מנת להתגבר על הקשיים ולחוות הצלחה עוד במהלך ההיריון ובוודאי לאחר הלידה. קבלת ידע וכלים יאפשרו לאישה ההרה להתחיל את ההנקה בעמדת פתיחה מיטבית", מפרטת בן מרגי.

נוה מדגישה כי "חשוב מאד לבצע תיאום ציפיות והבנה של משמעות ההנקה ושל התהליך הפיזיולוגי, שכן זה יאפשר לאם לזהות את הקשיים בזמן ואף למנוע אותם. למשל, הידיעה שביום השני לאחר הלידה עשויה להיות קפיצת גדילה של הילוד ודרישתו לינוק ללא הפסקה, שכמות ייצור החלב בימים הראשונים הינה קטנה ביותר אך מספקת את כל צרכי התינוק ואין צורך למדוד את כמות החלב אותה הוא יונק. מידע זה עוזר לתאם ציפיות ולהקטין תחושת תסכול. הכי חשוב לזכור כי התייעצות עם יועצת הנקה במקרה של קושי היא לא סימן לחולשה. את לא אימא פחות טובה אם זה לא הולך חלק, ולעיתים התערבות חד פעמית ומתן דגשים לניהול נכון או חיבור מדויק יעשו את כל ההבדל".

טובי מסכמת כי מחקרים מראים שעירוב של בן/בת הזוג, המשפחה וגורמי התמיכה של האישה בצורה מעודדת ותומכת יכולים לסייע. "אפשר לנסות לגייס גורמי תמיכה אפשריים כך שלאישה, שגם מחלימה מלידה יש לזכור, תהיה הזדמנות לישון, לאכול ולנוח ככל הניתן. גם לימוד נכון של האכלה מבקבוק באופן שתומך בהנקה במקרים בהם זה נדרש יכול לסייע", היא מבהירה.