שבילי האופניים, מסלולי הריצה וחדרי הכושר השונים מלאים באנשים שמגיעים באורח קבע ומשקיעים את הזמן הדרוש כדי לשמור על בריאותם. אבל אם חשבתם ששיעור העוסקים בפעילות גופנית בקרב הישראלים עלה בשנים האחרונות, אז דווקא ההיפך הוא הנכון.

סקר חדש שעשתה חברת Shiluv I²R עבור איגוד הספורט העממי בחן את היקף הפעילות הגופנית בחברה הישראלית והגיע לכמה מסקנות מעניינות. על פי ממצאי הסקר, 44 אחוז מהנשאלים העידו על עצמם שהם עוסקים בפעילות גופנית לפחות פעמיים בשבוע. מדובר בשיעור דומה לשנים עברו.

לעומת זאת חלה ירידה קלה בקרב האנשים שהצהירו שהם פעילים לפחות ארבע פעמים בשבוע או יותר ל-17 אחוזים, לעומת 22 אחוזים בשנת 2021. 11 אחוזים מהנשאלים עוסקים בפעילות גופנית פעם בשבוע, בעוד ש-24 אחוז מהנשאלים הודו שהם אינם עוסקים בכלל בפעילות ספורטיבית.

בסך הכל מחצית מהציבור עוסק בפעילות גופנית סדירה, כש-26 אחוזים עושים זאת פעמיים בשבוע ו-10 אחוזים עושים זאת שלוש פעמים בשבוע ואף יותר.

בדומה לשנת 2021, גם השנה הפעילות הגופנית המועדפת היא הליכה עם 39 אחוזים. אחריה ברשימה חדר הכושר, התעמלות לסוגיה מחוץ לבית (פילאטיס, ספינינג), ריצה עם שבעה אחוזים, שחייה ורכיבה על אופניים.

בכל הקשור למסגרות קיימות לפעילות גופנית נראה שאלה מעלות את הסיכוי של אדם להגיע ולהתאמן, שכן על פי ממצאי הסקר חלה ירידה של 12 אחוזים בקרב אנשים שעוסקים בפעילות לא מאורגנת והוא עומד על 53 אחוזים. בפעילות המאורגנת נרשמה עלייה במספר המשתתפים שעומדת על 33 אחוז מהנשאלים.

כרבע מהעוסקים בפעילות גופנית עשו זאת לאחר התפרצות נגיף הקורונה, כשהסיבות לכך נעוצות בבריאות (46 אחוזים – ירידה קלה לעומת השנה שעברה), הורדה במשקל (18 אחוזים), כושר (12 אחוזים ויותר בקרב גברים) ועיצוב הגוף (12 אחוזים, יותר בקרב נשים).

אלו שלא עוסקים בפעילות גופנית העידו שהחסם העיקרי הוא תירוץ של חוסר זמן, ילדים בבית או עצלנות (50 אחוזים), חוסר רצון או חוסר סבלנות (36 אחוזים), עלות כספית (12 אחוזים), גיל וחוסר מודעות.

בנוסף, למעלה מחמישים אחוזים מהציבור (52 אחוזים) העידו שהם מעדיפים השקעה של המדינה בעידוד הציבור הרחב לעסוק בפעילות גופנית כחלק מאורח חיים בריא, על פני השקעה בספורט הישגי.