מחקר חדש: כשליש מתושבי המדינה סובלים מפוסט טראומה

ממצאי המחקר, שנערך במכללה האקדמית צפת, מציג את היקף ההשפעה הנפשית של המלחמה על האזרחים ומצביע גם על הקשר שבין טראומה לעמדות פוליטיות

אבי יופה

התחושה הרווחת במדינה מאז שפרצה מלחמת "חרבות הברזל" היא שאין אדם שלא נפגע מהשלכותיה, בין אם בהיבט הנפשי או בהיבט הפיזי, וכעת ההנחה הזו מקבלת גם תוקף מחקרי.

מחקר חדש שנערך במכללה האקדמית צפת בידי ד"ר אפרת קנולר ופרופ' אורן קפלן מאשש את ממצאי דו"ח מבקר המדינה בנוגע לשיעורי הפוסט-טראומה בחברה הישראלית, ומספק תובנות מעמיקות על הקשר בין טראומה לעמדות פוליטיות.

המחקר המקיף, שנערך במהלך חודש מרץ 2024 באקדמית צפת, כלל מדגם מייצג של 2,000 תושבי ישראל דוברי עברית. על פי ממצאי המחקר כ-36% מהנבדקים מציגים סימפטומים חריפים שלPTSD (הפרעת דחק פוסט טראומטית). שיעור זה עולה משמעותית בקרב אוכלוסיות שנחשפו ישירות לאירועי הטרור והמלחמה: 54% בקרב מי שהכירו נוכחים במסיבת הנובה, 51% בקרב תושבים שנחשפו לאזעקות באופן שוטף ו-41% בקרב משרתי המילואים.

"הממצאים מצביעים על השפעה עמוקה של אירועי 7 באוקטובר על הבריאות הנפשית של החברה הישראלית," מסבירה ד"ר אפרת קנולר, מומחית לפוליטיקה ישראלית, ראש מסלול משאבי אנוש בחוג למדעי ההתנהגות באקדמית צפת. "מעניין במיוחד לראות כיצד הטראומה הקולקטיבית משפיעה על תפיסות פוליטיות ועל שינויי עמדות בסוגיות מרכזיות".

פרופ' אורן קפלן, מומחה בפסיכולוגיה חיובית וחוסן באקדמית צפת, מוסיף: "המחקר חושף תמונה מורכבת של הקשר בין טראומה לשינויים בתפיסות פוליטיות. אנו רואים ששיעורי PTSD גבוהים במיוחד מופיעים אצל אנשים שחוו שינוי משמעותי בעמדותיהם הפוליטיות מאז 7 באוקטובר".

ממצא נוסף במחקר מצביע על קשר בין שינויי עמדות פוליטיות לשיעורי PTSD. בקרב תומכי נתניהו לשעבר שהפכו למתנגדיו לאחר 7 באוקטובר, נמצא שיעור PTSD של 51%, לעומת 27% בלבד בקרב אלו שנותרו תומכים. באופן דומה, נבדקים ששינו את עמדתם בנושא הרפורמה המשפטית - לכאן או לכאן - הציגו שיעורי PTSD גבוהים במיוחד (44%-61%).

מחקר זה, שנערך באקדמית צפת, מספק תובנות חיוניות להבנת ההשפעות הפסיכולוגיות והפוליטיות של אירועי 7 באוקטובר על החברה הישראלית. ממצאי המחקר עשויים לסייע בפיתוח מענה טיפולי מותאם לאוכלוסיות שונות ובהבנת הדינמיקה הפוליטית המתהווה.